פסק-דין בתיק עת"מ 21248-08-10

1.         העותרים מבקשים להורות למשיב לבדוק את כנות הקשר ביניהם וליתן למשיב 1 אשרת עבודה מסוג ב/1 לנוהל מס' 5.2000 שענינו, מתן מעמד לבן זוג של אזרח ישראלי.

2.         לטענת העותרים:

            א.         העותר 1 הינו אזרח מצרי שהתגורר בסיני בקרבת נואיבה.

            ב.         העותרים הכירו זה את זו בשנת 2004 במסגרת תפקידו של העותר 1 כנהג בחברת

טיולים מצרית ותפקידה של העותרת 2 כמדריכת טיולים בסיני ומצרים.

            ג.          לעותרים ילד קטין שחי באילת עם העותרים.

העותרים מקיימים קשר זוגי כן. העותר 1 שהיה בן הדת המוסלמית מבקש להתגייר והוא ביקש להיקרא בשם דוד, בטקס בו לא נכח, שנערך בצרפת כהכנה לשמו החדש לאחר הליך הגיור.

העותרת 2 פנתה בשנת 2004 למשרד הפנים באילת בבקשה לקבוע את מעמדו של העותר בישראל.

ידוע לעותר כי במסגרת הבדיקות שנעשו התקבלו אישורים מהשב"כ שאינו מהווה סכנה למדינה.

בני משפחתו של העותר לא ראו בעין יפה את רצונו להתגייר ולהינשא לעותרת, והובהר לו כי אם העותרת ובנם יכנסו לסיני יש חשש לחייהם.

נסיונות העותרים להינשא בנישואין אזרחיים בצרפת ובקפריסין סוכלו על ידי בני משפחת העותר, שהינם בעלי קשרים עם הרשויות במצרים.

במצב זה חצה העותר את הגבול והגיע לארץ, וביקש לקבל מעמד בארץ.

כעבור זמן מה נעצר ביום 24.11.09 והוגש נגדו כתב אישום בגין הסתננות.

כמו כן, הגיש העותר עתירה מנהלית בה ביקש לאפשר לו לצאת לחו"ל על מנת להינשא, או לקיים לגביו הליך מדורג של קבלת מעמד כמקובל, ובסופו של דבר הגיעו הצדדים להסכם פשרה שקיבל תוקף של פסק דין ביום 5.2.09, על פיו הוסכם כי בקשת העותרים להכיר בהם כידועים בציבור תיבחן על פי נוהל 5.2.009, וכן שעד למתן החלטה בענין לא יגורש מהארץ.

מאז, יושב העותר בביתו במצפה נוף באילת, אינו יכול לעבוד ואינו יכול לסייע בהכנסת בני המשפחה.

ד.         העותר המציא למשיב את כל המסמכים שיכול היה להמציא, אך אינו יכול לשוב למצרים על מנת להמציא מסמכים נוספים שהתבקש להמציא, לאור פסיקת בית המשפט העליון במצרים כי אזרח מצרים שנישא עם יהודיה מאבד את אזרחותו, ובנסיבות הענין אין הצדקה להימנע מקיום ההליך לקבלת מעמד בהתאם לנוהל 5.2.009.

3.         לטענת ב"כ המשיב:

א.         בקשת העותרים להכיר בהם כידועים בציבור הוגשה בלי לצרף אליה את כל המסמכים הדרושים בהתאם לנוהל הנוגע לעניין, לפיו יש לצרף לבקשה תעודת יושר של בן הזוג הזר, מסמכים רשמיים המעידים על מצבו האישי שהינו אזרח מצרים, בעוד שהמשיב לא המציא את המסמכים וסירב לגשת לשגרירות מצרים על מנת לנסות לקבלם, ולא ניתן על ידיו הסבר מניח את הדעת מדוע אינו יכול לגשת לשגרירות מצרים לקבלתם.

ב.         תעודת היושר של העותר 1 שהומצאה הינה מיום 12.1.02, והמסמכים המעידים על מצבו האישי אינם מסמכים רשמיים.